וביאושי לקחתי פצעתי
ליבי בסכין
עד שבאת
הוצאת אותו מידי
בעדינות עיקשת
נשקת ברוך לדם הניגר מגופי
נגעת בגלדים נושנים
מכאבים שעברו ואינם
דומעת מאושר, מיגון, מאהבה
דומעת מרגש מציף וגואה
דמעותיי חמות לוהטות וצורבות בי
שני שבילים אדומים בלחיי
ממליחות את פציי
בליבי השותת
ביד איתנה חסונה מהססת
תנגב דמעותיי תכווה
תחבוש את ליבי הדואב
מבטך ימיסיני אל בין זרועותיך
ומבין זרועותיך
אחיה.
