כדוד בהחבאו מפני

שאול,

מנסה לכבוש את

יצרַי.

מצפינה הרגשותי,

רגשותי,

רצונותי.

מילותי מתערבלות

ככדור שלג

במדרון ההר.

טומנת מחשבותי,

נכנעת לפחדי,

מסגרת ליבי,

כובשת יצרִי.