חלומות....
הוילון סוגר עליי
שמי מתאדה
כענן אחד גדול,
מתפוררים להם
והופכים לעפר.
נובלים כאילו היו איזה פרח
נשמעים לרגע בצליל ארוך ונוגה
נדלקים כאילו היתה זו אש
ומתפזרים להם.
נשכחים כאילו כלום
נבדלים כאילו היו מיוחדים
גוררים אחריהם כשלון חרוץ,
תלויים על בלימה
כציפורים נודדות.
אך רק בעזרתם -
ממשיכה אני הלאה.
תגובות