אבדה דרכי מלכת... אבדה לשוני מלומר, אבדה דעתי מלחשוב, ובנוסף אבדו חושיי. והלכתי לאבדון... וימת לבי בקרבי- והייתי לאבן. ושוב יודעת... כי מילותיו פורחות באויר ובכל זאת אגורים בלבי כל דבריו, וכבר טעמתי המר והמתוק, אבד לי עולמי כי כל כך רחוק.