שנייה אחרי שסגרתי את הטלפון
ידעתי כבר שהיום לא נדבר יותר למרות שקבענו
אתה בטח לא מבין מה קרה
ויכול להיות שאתה בכלל לא יודע את גודל השבר
שלי
אולי אתה לא מתאר לך
שעכשיו כבר לפנות בוקר והעיניים שלי עוד שורפות
מרוב בכי
אני בעצמי לא יודעת למה העצב הזה מכה בי
למה האכזבה מעצמי היא משהו שאני לא יכולה לשאת
אני מניחה שאת שארית הערב העברת במחשבות
האם להמשיך איתי בכלל
ואתה צודק
מה אתה צריך את זה?!
זו לא הפעם הראשונה
וזו בטח גם לא תהיה האחרונה
המקום שלי בעולם ורמת הציפיות שלי ממנו
הן דבר לא תואם
ומכאן באים הסדקים אצלי
והנפילות
אני יודעת שכל כך ניסית לעודד אותי
אני יודעת שאכפת לך
ואני מבינה
שזה כנראה פגע בך שלא רציתי לדבר יותר
אילו יכולתי להסביר לך
שזה לא אתה...
שישבתי שעות בחדר ובכיתי לבדי
לא רציתי לראות אף אחד
פעם חשבתי שכשיהיה לי אחד כמוך דברים יראו אחרת
בעבר רגעי המשבר האלה היו נראים לי
קשים רק בגלל שמקורם נראה לי ה"לבד" הזה
אך מסתבר שגם כשיש לי קצת ממך הם קיימים וקשים מאד
אמנם
זה מחזק אותי לדעת שאתה מחכה לשמוע אם הכל בסדר איתי
וזה יחזק אותי אם תהיה מוכן להיות כאן גם אם לא
אבל עכשיו אני צריכה לבד
כל כך צריכה
להתייחד עם הכאב שלי והאכזבה
כי הם שלי לבדי
ואני צריכה למצוא איך אני קמה מהם
אם בכלל
בלעדיך , בלעדי איש
כולי תקווה שאתה ישן עכשיו
חולם לך חלומות פז
לא חושב עלי
מוטב לך
ואני...אני דווקא כן חושבת עליך
המון, כל הערב הזה בערך
וגם עכשיו כשהציפורים מתחילות לצייץ בחוץ
כל כך רציתי להיות איתך היום
באמת
אני מקווה שתבין את זה
אני מקווה שתבין אותי
אני מקווה שתישאר....
