*****
לא יודעת איך להתמודד עם המצב החדש הזה למרות שהוא לא כל כך חדש. סיפרת לי היום על הלידה הקרבה, לידה שנייה.
אין מאושרת ממני בשבילך ואין כואבת ממני בשבילי.
הצורך היחיד העולה בי לאחר הבשורה הוא הצורך העז להתרחק. נפערת בינינו אט אט תהום עצומה. עוד רגע וכבר לא יהיה בינינו שום דבר משותף וכל שיחה איתך רק תעורר בי רגשי בושה עצומים. תשאלי במה אני מתביישת אז אומר לך, בי. הידיעה הזו ששום דבר משלי כבר לא ממש משנה למשהי במצבך, הכל זוטות שטויות את עסוקה בדבר האמיתי. איך אוכל להתחרות בזה?! איני רוצה להתחרות אך גם איני יכולה לחסות בצילך ולחוש את הכאב הזה של המחסור, שוב ושוב...
בבקשה סלחי לי אך לא נותר לי אלא להיפרד לפחות לעת עתה עד שיתרפה בי הפצע הזה עד שיפוג הכאב עד שיבשו הדמעות.
אוהבת תמיד
*****