אורך נוגע בליבי
רואה את נשמתי
דובק בכל סביבתי
הררייך מאירים את דרכי
דביקותי בך כאש בערה
אין אני יכול לתאר את אור השמחה
שנמצאת בעיני כאשר אני רואה את הגאולה
מולך ליבי נשבר
דמעותיי אינן מפסיקות לזלוג
כאשר גופי נמצא במקום שבו נשמות רבות נמצאות
נשמות של עם ששב אל מקומו
אל היסוד של עצמו
אל הבית שלו
שבנו אלייך אהובתי
שבנו לגואלך מיד זרים
באנו אחרי שנים רבות
ממלחמות וזוועות
מזעקות עניים ומשוועת הרוגים
באנו אלייך לומר לך את אהבתנו
סבלנו בדרך אלייך כל הזמן
נפלנו ממקומות גבוהים
אל בורות שפלים
אך ידענו תמיד שנקודתך בנו תחיה
שאהבתנו ותשוקתנו לא יתנו לנו מנוחה
אנו שלך באור עליון
חיבורנו אלייך בל ינתק
וגם כאשר אנחנו בגיא החסיון
נזכרך ונדע כי את היא הסמל לנצחיותנו.
'ירושלים הרים סביב לה וד' סביב לעמו מעתה ועד עולם'
