יצאתי מהבית במהירות, לא היה לי כח להתעמת עם אמא שלי. אני אוהב אותה. זה נכון. אבל בתקופה האחרונה היו לי דיי והותר מריבות איתה. אני לא זקוק לעוד כמה כאלו. יש לי מספיק צרות על הראש. הישיבה שלי, למשל - זו צרה אחת גדולה, אני לא מבין מה כולם מוצאים בגמרות המעצבנות האלה, זה משעמם אותי. אני לא רוצה להיות דיין!! אני רוצה להיות ילד כמו כל הילדים בגילי. אבל ההורים שלי בטוחים שאם להם זה כיף להיות דתיים אז גם אני צריך להיות כזה. והם טועים! אני בקושי מסתדר עם הרעיון שהם כאלה מן דוסים! אז גם אני צריך להיות ככה? טוב. הגעתי לאיזור בית - הכנסת. להכנס או שלא? לא בא לי... אבל אני פוחד שיכעסו עלי בבית. וגם לזה אין לי כח. מה אני אעאשה? אוף! אלוהים! אם אתה באמת שם - אז למה דפקת אותי עם משפחה שחזרה בתשובה? אוף!! למה עשית לי את זה? אני מרגיש כל - כך מתוסכל! טוב. אני נכנס. שאבא שלי לא יכעס עלי היום. אין לי כח לזה. אני נכנס. לפחות יש היום אוכל טוב...

*   *   *

"שבת שלום!"
"שבת שלום ארי, איפה אופק?"
"עוד שניה נכנס"
מזל שנכנסתי! לפחות הם לא יכלו לרכל עלי יותר מידי... אופק פה אופק שם... אז מה אם אני שונא את הדת המזופתת שלהם? זאת לא סיבה לרכל עלי יותר מידי! נודניקים.
מזל באמת שהם לא מחייבים אותי לעמוד ולומר למלאכים ברוכים הבאים כמו שאבא עושה. מה אכפת לי מהמלאכים האלה! שיעופו לעזאזל מצידי! עכשיו קידוש. צריך לעמוד כדי לא להנזף. נמאס לי! אלוהים - למה אתה מכניס את כל השטויות שלך להורים האלה שלי? יאללה!! שיסיימו עם הקידוש הדבילי הזה. לפחות שנאכל משהו טוב. אף פעם אמא לא השקיע כל - כך הרבה באוכל. ועכשיו היא עושה כל מיני מאכלים טעימים לאללה! מזל ששבת בתחום הזה של האוכל, אבל זה דיי דבילי לטול ידיים. אם כבר - אז לשטוף, ועם סבון. לא רוצה לטול. הם לא ראו שלא נטלתי. אחלה. אני לא אטול כי זה מטומטם כמו כל המצוות האלה! האוכל טוב. אחחחח.

*   *   *

היום אני לא קם לתפילה. אני כאילו אתעצל לקום להם, וככה אנצל מיזה. אני מקווה. כלומר.
"אפיק!"
אני מתעלם. אני ישן.  י ש ן ! זהו. היא הלכה. מיואשת מהרעיון להעיר אותי. אולי אני אדליק את הפלאפון ואשלח הודעה לחבר שלי? לנתי? יאללה. אני אכתוב לו שמשעמם לי עד מוות. ואני רוצה להתכתב איתו. בלי שידעו על זה אצלי.
"מזה הצלצול הזה?"
שיט! שכחתי לכבות את הפלאפון! נעשה את עצמי ישן. וככה היא תחשוב שסתם שכחתי לכבות אותו.
עבר בשלום. ב"ה... התחלתי לדבר כמותם. טוב. הלוואי שארדם באמת!
____________
איך?