כעין התכלת הבורקת מתוך נשמת התורה
נסערת היא נפש המציאות מאור דביקותה
של אומה שלימה
האומרת נעשה ונשמע
והיום אחרי אלפי שנה

שומעים אנו את קולה
של אותה זעקת בערה
למסירות נפש
על כל מצוה ומצוה
להמנעות מרפש
בלימוד תורה

אך כל זאת
עדין אינה שלימות
השלימות הטהורה
שיוצאת מקודש הקודשים
מתמלאת במציאות
רק על ידי משכן אלוקים
על ידי הורדה
של האלוקות
אל תוך צל החשכות

ואם נביט ונראה את אורה
של תורה
נוכל להקשיב לקול השכינה
החוזרת לביתה
אחרי אלפי שנה
הרוצה להקים את מקדשה
ולהשיב בעלה
אליה
במהרה...