הערב יורד, משתפל אט אט
פורש עצמו
הכל נעטפים בו, והוא
נוגע לא נוגע
מרחף
בבית הכנסת אור דולק
הגן עוטה עלטה
ציפור מרחשת אל תוך ערפל דק
היום שהתחיל בעיר אחת
מסתיים הרחק, בכפר אחר
שדות מדיפים ריח וקרירות
החליפו את הרחובות המוארים, השוקקים
שמקום בהם לבתים הדורים ותיקים, ולעצי שקד פורחים
הישיבה של החסידים , גם היא נשארה הרחק
וכך גם האם הלבושה בקפידה ועגלת התינוק,
נערי התיכון, ובית הספר הדתי – פלורליסטי
מבית האריזה עולה מדי פעם אל האוזן
קול ניסור גבעולי הפרחים
שני כלבים משוחחים ממרחק
נשימות
ועיניים חצי עצומות
הערב יורד, משתפל אט אט לתוך החדר
אור אחרון עוד דולק
אם צעירה אחרת, מתעטפת בשוליו
שוקעת לתוכו בתרדמה
והוא, נוגע לא נוגע
מרחף
הוא יושב וכותב . כותב כדי להשאר חלק מהערב הזה ומן המקום הזה.
מנסה להטות דרכו את היום החולף, כמו נהר של תחושות ומראות, כדי שיחלוף דרך עיניו ו ליבו וישאיר בהם משהו ממנו.
תגובות