בתי ואני ערים, כמעט חצות
היא בעיסוקיה, אני בשלי
בנועם מילים היא שואלת, מחודדת, סקרנית
ואני עונה בפה רפה (שהרי אני בעיסוקי)
שנינו בקצה היום, לקראת חלום
היא בונה בית מכריות בסלון
ואני מתכנן בית אבן ובטון
לפני כן, אכלנו ארוחת ערב של לילה
מתחברים דרך צחוק מתגלגל
בכל היא מתבוננת אחרת בשעה כזו של הליל
ואני מוקסם, פורש מפה על השולחן
מניח עט ומחברת
והיא על השטיח מניחה דף ומציירת
מדברת אל עצמה או אלי
הברות לא ברורות
ושיר
שמח
תגובות