בריה יקרה שלי. אני רואה אותך הולכת בשבילים.
פסיעותיך על פני דרכים.
את אלמונית. אחת מני רבות אשר בראתי על פני האדמה.
אהובה, אני חש בך בקינך, עם בת זוגך.
עם ילדיך.
בבדידותך.
בקרב חבריך.
מרגיש את נשימותיך. מביט בעיניך ובתווי פניך.
אך משהו נסתר ממני, יונתי בחגוי סלע. יש בך משהו נחבא.
במדרגותיך, בחדרי לבך.
יפתי, הראיני את מראיך
השמיעיני את קולך
כי קולך ערב
ומראך נאוה.
