אילו היו יודעים הנשמות כמה הם יכולות להגיע לעמקי מעמקים, להגיע ולחיות באור אלוקי, אין סופי, לעלות ולחיות במציאות של חיים, חיים מקוריים זכים וטהורים!
אך האדם בוחר לחלום, בוחר להתעלם מהאמת שנמצאת מולו, כיון שהיא דורשת ממנו להיות משהו גדול, דורשת ממנו לחיות בעוצמות שאינן מרפות, אלא הן חיות בו כל הזמן.
ונדרש האדם לחלוץ מעליו את בגדי הגסות, גשמיות, עביות ולהתעלות מהם אל אור ארץ ישראל האמיתי.
האמת היא שאין כזה דבר נושא אחד, הכל ארוג ומשורג באור ד' העצום. אין חכמות כולנו צריכים להתקדם ולהתעלות הן בעליה הן בקרוב, כל אחד מאיתנו גם הגרים בארץ הקודש צריכים להעיר ולהתעורר בנקודת ארץ ישראל שבנו, כיון שרוב הזמן אנו שוכחים את היעוד שיש לנו פה בארץ, ויותר מזה אנו שוכחים כי אנו בארץ ישראל שהיא ארץ מיוחדת.
ונשמה עולה למעלה, דובקת באור אין סוף על ידי ניגונים מיוחדים, יודעת היא לחיות גם כשקשה את תורת ארץ ישראל למרות כל הסיבוכים והבעיות.
התשובה הגדולה שנובעת מפנימיות התורה איננה חיה לרגע קט יודעת היא להתסכל על תהליכים ענקיים ולומר "זורע צדקות מצמיח ישועות"
אנו רואים את "בעל מלחמות" ופחד מתקנן בנו, אך אין אנו מבינים כי הכל נובע מאותה נקודה, מאותו יעוד עצום.
יעוד שמחולק ל3 אבל בעצם לא מחולק כיון שכולם אורות עליונים שיורדים ומתגלים בצורות שונות במציאות.
ולכן-
חלוציות הינה כל צורך של עם ישראל מול היכולת של האדם שבוחר להיות כזה. אם צורך ארץ ישראל מתאים לו שילך לכך, אם צורך תורת ישראל מתאים לו שילך להתגדל, אם עם ישראל מתאים לו שירוץ לעם הקודש, כל צורך אבל צריך לנבוע מכל הנקודות האלה ביחד.
כשהמטרה שלנו היא ישום האידאל האלוקי במדינת ישראל בצורה אמיתית שלימה וקדושה.
