עומד על צוק,
פורס ידייך לצדדים,
רוח קלה מנשבת
מבדרת את קצוות בגדייך,
 
אתה פוקח את עינייך החומות
כל העמק נפרש תחתך,
אתה בגובה העננים,
והשמיים עוטפים אותך,
 
והרוח הולכת ומתחזקת,
סוחפת אותך איתה
אתה מאבד כיוון
לא מבדיל בין מעלה ומטה
 
מתוך השלווה,
אתה פוקח את עינייך,
השמיים תכלת רגוע
וריח מתוק עולה באפך.
 
אתה שוכב על הגב,
נהנה ממגעו הרך של הדשא,
ואיתך שם לבד
גם אני נמצאת
 
אני מניחה את ראשי בחיקך
ומלטפת את בטנך הכואבת
מדוע היא כואבת אין זה משנה
כי נשיקה קטנה היא המרפא
 
קר לך אתה אומר
תן לי אתקרב אליך קצת
אחבק את גופך הדואב,
וארגיש את נשימותך הכבדות.
 
וכך אנו שנינו יחדיו
שרויים בחשיכה
נושמים נשימה אחת
עד אשר אפקח את עיניי