ביום בו גשמים יבואו

יִרֹן שיר בַּצָמרות

האבק ידיר רגליו מן העלוה

בשל טיפות אשר על ארץ ניגרות

נאחדות אל המעין זוּ אל זוּ,

משקות תלמים בקיעים וחרֵבות

ידיהם יפוזו על פני ארץ

שפניה משמש צרובות

הסדקים יקרבו אחד לאחד עד כי. . .

יהיו לאחדים

זה בזה יאחזו ביום בו. . .

גשמים יבואו אלינו,

משמים יורדים.