ליל מזהיר רן את שירו

זרע את שמיו כוכבים

וקרן אור מכסיפה את ראשנו

לשמחת חופת אהובים.

 

 היה זה לב שפעם ללב

ויד שהושטה ליד

ופנים אלי פנים

וגוף שהיה לאחד.

 

ודמעה יוֹרְדָה רוגשת

ועין תביט בחטף

ברגש האוחז את הנפש

וחיבוק שאת הגוף עטף.

 

ומבט שרבו סודותיו

ורעד קט שבגוף

ואהבה הנלחשת בשקט

לגל הלוטף את החוף.