נרדמתי והוא חלף,
עורי ישנונה
קראתי,
והוא לא שב.
הצורך מבקש להתייצב.
להתחנן, להשתפך,
לנסות ולקרוא שוב!
אולי הוא עוד יסכים וישוב!
כזאת אנוכי
-
שקטה כמימי אגם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אישית התקשר לי ליום כיפור - ההזדמנות לקרבה, הנסיון לקריאה ואולי גם ההחמצה. אבל המסר כמו שהוא כרגע עובר בצורה סתמית מאד; לעומת הכותרת, הבטיחה תמונה או לפחות נקודת מבט לא צפויה, השיר עצמו קצת דל. הייתי מציעה לקחת את התמונה שבכותרת - בהנחה שהכוונה היא למלך שבשדה - ולצאת ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמאמרו של מאיר אריאל ז"ל "העגלה נוסעת אין עצור לא קפצה עליה היום כבר עברו..... והנה נשארת מאחור" מהשיר שלך לא נראה שהעגלה תחזור, יש אולי רצון שהעגלה תחזור אך לא יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת חבל לי להסביר... ובכל זאת- זהו בדיוק הפרדוקס. מצד אחד- הוא ישיג אותו, יעבור אותו-כלשונך,כי הוא מהיר יותר. מצד שני, יש מדד של שניות ואת השניות שלפני השניות וזו בדיוק הדיכוטומיה של המעבר בין החללים. והחללים הם האין שבין היש. בין מלא למלא יש כלום. אני מקווה שזה מובן... [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש! אפשרי בפרטי... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. רק צד אחד נשמע והצד השני, לא רק שלא שומע הוא גם לא רואה. יש גם משחק של אותיות בוויראציות שונות. כל פעם בצורה שונה ובד"כ בתוספת אות- מרמז על הלך המחשבה של מנהל הדיאלוג. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, הצלחת לבלבל אותי :) אבל אני חושבת שהבנתי שלא הבנת את שני השירים האחרונים. אז אני שמחה להסביר ואני מקווה שזה יהיה ברור... השתלמות שבתנועה נכתב על רקע קטעי פילוסופיה של שפינוזה, דקארט ועוד כמה אחרים וטובים שמנסים לתאר את המציאות ומתפלספים עם עצמם במונחים כמותיים ומתמטיים, מוכיחים ומפריכים פרדוקסים. השיר במובן מסוים הומוריסטי משום שהוא מגחך נוכח השימוש באמצעים מצמצמים כדי לתאר בלתי מושג, אך מצד שני מהווה הוכחה נוספת לעובדה שתנועה אכן נמדדת ושלעקום יש גם שיפוע וישר שעוברים בין 2 נקודות... הדיאלוג הוא היפותטי ומכוון אל אדם שמקבל כל הזמן נקודות זכות שמתווספות לו, בלי שהוא זכאי להן ובלי שהוא מודע לכך, מעין דיאלוג עם קולו של מעניק הזכויות המתוסכל. [ליצירה]
תגובות