אהבה.. שמישהו יגדיר אותה צורה? ולשם מה בעצם נוצרה? וכך מתחיל עוד סיפור כואב, על ילד שהלך לאיבוד, וסובל.. ילד שוכב לבדו.. רואה את הילדה, בדמיונו.. אינו ישן כבר לילות רבים, רואה ילדה בחלום אחד מזהיר.. הילד סובל מאותה האהבה, שגרמה לאחרים סבל וחוסר הבנה.. עננים במסעות, מפריחים בו תקוות שווא, אך הוא בחדרו, הולך רחוק ואז שב.. מביט מהצד ונאכל, ולדעת שאותו הילד, היה צוחק איתי ושר.. הילד קם בבוקר בחוסר כוח, אורז לו תיק, רוצה לברוח.. איני רוצה שהילד עוד יתייפח, הגד לי למה?! למה אותו ירח..? למה הוא לא יכול לשכוח? את עצמי אני מוכן לזבוח! למה הוא אינו עוד זורח? למה אינך אלוקים, כבר סולח? וכך אותה האהבה גורמת לאנשים טהורים, להפוך לזוגות ולהיות כל כך שמחים.. אך באותו הנף, הופכת אנשים אחרים, לאנשים כה טובים, אבל אנשים סובלים..