בית קברות
אנוכי. גם את
באת לקבור מתיך אצלי
אף עצמך הטמנת
למנוחת עולמים
בכתפי.
שנים של לוויות דומעות בפניך
היפות ,
חופרות מחלצות עצמות
והנה אנחנו מִתֽחיים
בוכים צוחקים כילדים
ילידי בית החיים
רועי ישראל
-
מתענייין בעיקר בחיים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא לגמרי הבנתי- השיר כתוב מנקודת מבט נשית או שזה שיר הומוסקסואלי? (או לא שניהם?) [ליצירה]
- [ליצירה] ההערה האחרונה נשמעת לי כמו פחד להאשים מישהוא על שהעציב אותך, או אפילו פגע. אני מכיר את זה. זה קשה, במיוחד שהוא קרוב אבל מותר לנו להפגע זה . זה חלק מהמשמעות של להתמסר לקשר... בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] צחקתי. אבל בא לי לבכות. אכן זה מאוד אישי, למי שב"ענייינים"... צורם ונוקב. לפחות בא לך לצעוק. אני כבר שכחתי איך עושים את זה... יש כאן גם שילוב בין העקירה האישית והטריטורילית. הסוציולוגיה שמגדירה אותי נבל היא שגם עוקרת. אבל זה לא רק סוציולוגיה... so help us god [ליצירה]
- [ליצירה] את מזכירה לי מאוד את זלדה. גם היא היתה על אורות גבוהים וסבלה מ"נפילות" (בדומה ל"נפילות" הרבות שהעידו על עצמם גם גדולי הצדיקות) אכן, לא פשוט לליות עם נשמה שחוצבה ממקום גבוה כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה ונוקב מאוד. אולי צריך לתלות את זה על לוח כל ישיבה תיכונית ששולחת את כל תלמידיה להסדר או משו כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב כל כך!!! איך את מביאה ושמה על השולחן כך את צורכי התלות האינסופיים האלה, שמישהוא אחר יאסוף אותנו... אבל את יודעת, לעולם מישהוא מבחוץ לא יוכל להעניק לנו מה שאין כבר מבפנים... שיהיה רק טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע לי שיש ברקע סיפור אמיתי, כמו יצירה מבריקה אחרת שלך (אולי היפה באתר) "שבעה קיים", לא? בכל מקרה, זה חמוד ממש, אבל קצת פחות משכנע מהנ"ל.... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יותר ארגון של מחשבה מאשר שיר (כך איך שאני מבין שיר...) לגבי המחשבה - הכתובה בבהירות בבית האחרון - זה יותר מדהים מאשר מפחיד. אכן - ה"אני" שלנו מקבל כיוונון אמיתי יותר כשהוא קשוב לגמרי למתרחש מחוצה לו, לפעמים יותר מפוקוס בזכוכית מוגדלת על הפנימיות, שיכול לפעמים לפספס את העניין המדוייק.... בהצלחה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] המיתוס של פאוסט, הוא סיפור גרמני שורשי במקורו, על אדם שמוכר את נשמתו לשטן (םאוסט) המתחזה לרופא (כך נדמה לי) על מנת להציל את בנותיו או אשתו. המסר הוא אפילו על מנת לעשות דברים טוביפ עליך למסור את נשמתך לשטן. עבור הנאצים ז ימ"ש זהו ספיפור מכונן, שכן הם האמינו שעליהם להקריב את גרמניה (ואכן כך עשו, כשאפסו כל הסיכויים) על מנת להציל את העולם, כביכול. יש לסיפור הזה גם גירסא אמריקאית, אופטימי יותר, בה בסופו של דבר מצליחיל לעבוד על השטן. אם מישהוא יכוללקשר את כל זה לסיפור של הדס, אודה לו. בכל מקרה את מתנסחת מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] את מדהימה ממש... אינני יודע אם נפתר לך הספק, אבל בכל מקרה מי שיודע לחוש את הקיום באופן כל כך מדויק ורגיש בטוח שמגיע לו כל הטוב שבעולם.... [ליצירה]
תגובות