לדמיין איך לובשים אותך זה כמו
לעמוד בחנות תחפושות ולבהות באחת נהדרת.
לחשוב, איזה ריצרץ' לפתוח קודם, ואיך להשחיל שרוולים,
ולפשוט את העור בגוון הלא-מתאים,
ולצבוע עיניים בתכלת,
ופנים מלאות נמשים.
התחפושת שלי משקרת
איך תתאים
עם שימוש קל בזוג מספריים.
ואני רואה כל פייאט בוהק
כל חוט סורר
כל כתם קפה ומשחת שיניים.
ומחייכת
כשאני רואה את הדש שבבגד,
ומחטי הסימון של התופרת המוכשרת
שעשתה עבודה בתבונה.
אני חושבת
איך זה ייראה עליי?
(אפילו במידה הנכונה.)
עיניי מטיילות שוב בין כל המדפים
ילדות בקוקיות מתחרות איתי
מי תתחבא מהמראה יותר מהר
ואני תוהה
אם ללבוש אותך
זו הזייה
ליום יפה אחר.
