לו נותנות הייתי לרגלי לנוע
אלי תופת הייתי פוסעת
במרכבות של אש
בסערות השמיים
בתפילת גבורות מתנצחת.
כזעם קנאות א-לוקים לי
ככאב הנוצר מחלל
הייתי עוטה לקרב אדרת
הנושמת מנפשי הנקרעת
ומלמדת מלחמה אצבעותי.
לו רק יכולתי לנוע
פאתי צפון הייתי כורעת.
על אחי עזי המבט חולמת אני
זה ניצוץ עמי בי זועק וקורע
ואני את רגלי אאסוף אל חזי
ואל אלוקי אשווע:
אנא
בסערתך תחזק רוחם
באש מרכבתך תוליכם.
