פעם אהבתי
לתאר בשירתי
את דיוקן הסמטה
ההומה
לפרטי פרטים
משדרות עצים
מציוץ הציפורים
פנסים מאירים
והאנשים
ההולכים בדרכים
משחקי ילדים
כבשי אספלט סואנים
ושיבה הביתה
ברואתם את שקיעת החמה
כמו אומן המכחול
המכניס לבד לבן עולם גדול
בשלל צבעים
כך ציירתי לי פעם במילים
היום בגילי אניני מתארת כבר
על הנייר
כל דיוקן הסמטה
אלא משתמשת בקולות הנשמעים בתוכה
כל הזכויות שמורות לעינת
