כי אתה לא אמא
גם לא תהיה
המילים שלך קשות , צורמות
כמגע סוליית נעל הצנחנים
על טרשי ארץ אויב
מילותי שלי רכות , רוחפות
כמשק כנפי מסוק הפינוי
ידיך מתכווצות בזעם, מחווירות
כמו עוד רגע ונוטלות שוב את הנשק שננצר.
אצבעותי רק שואפות
ללטף את פני הילד
ולרפא, ולחמול, ולכאוב.
ואתה הנער, הגבר, האב-
אש.
ואני האם-
מים.
תגובות