לחץ כאן למעבר למאמר המעודכן שלי בבלוג תורה ומדע

לפרשת קרח

על היקב ועל האוקיאנוס

בסוף פרשתנו אנו קוראים על הנושא מתנות הלויים. בני ישראל נצטוו לתת מעשר ללויים. מן המעשר הזה, שקבלו הלויים מבנ"י, נצטוו הלויים להפריש מעשר לכהנים הקרוי "מעשר מן המעשר" (יח, כו) או "תרומת מעשר" בלשון חז"ל. על תרומה זו התורה אומרת: "ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב" (יח, כז). כלומר, התרומה שמפרישים הלויים לכהנים, נחשבת  מבחינה הלכתית כמו התרומה שבנ"י מפרישים לכהנים מן הדגן שבגורן ומן  היין שביקב ; תרומה זו אסורה לזרים ולטמאים וחייבים עליה מיתה וחומש.

על הביטוי "יקב" הפסוק הנ"ל מפרש רש"י: "יקב – הוא הבור שלפני הגת, שהיין יורד לתוכו ; וכל לשון יקב חפירת קרקע הוא, וכן ´יקבי המלך´ (זכריה יד, י´), הוא ים אוקיאנוס חפירה שחפר מלכו של עולם".

הגת זהו מתקן לדריכת ענבים ליין שהיה נפוץ בעת העתיקה. הגת מורכב ממשטח דריכה מרוצף בלוחות אבן ובצידו הנמוך נקב  המוליך לבור איסוף – הקרוי "יקב" לפי רש"י הנ"ל –  או למיכל. את  הבור חצבו בסלע "וגם יקב חצב בו" (ישעיה ה, ב). שם היתה הפסולת שוקעת כעבור זמן מה, ואת התירוש הזך אפשר היה לשאוב ולהתסיסו בכדים. בארץ נחשפו שרידיהן של גתות קדומות רבות.

רש"י מביא ראיה לדבריו ממדרש על פסוק בנבואת זכריה; שם נאמר שבאחרית הימים עתידה ירושלים להיות מיושבת עד  "יקבי המלך". ע"פ המדרש:"יקבי המלך - הוא ים אוקיאנוס, חפירה שחפר מלכו של עולם" (מדרש רבה, שיר השירים לפסוק [ז, ה]).

בשורות הבאות ננסה להבין מהי "החפירה" של האוקיינוס.

האוקיינוס הוא מקווה מים ענק המכסה כ-70% מפני כדור הארץ. מחולק שרירותית לאוקיינוס השקט (בין אמריקה, אסיה ואוסטרליה) ואוקיינוס האטלנטי (בין אירופה, אפריקה ואמריקה) והאוקיינוס ההודי (בין אסיה, אפריקה, אוסטרליה ואינדונסיה). מצפון לאסיה, אירופה ואמריקה משתרע באזור הקוטב האוקיינוס הארקטי, שהוא המשכו של האוקיינוס האטלנטי. גבולות האוקיינוסים נקבעים על ידי הארגון ההידרוגרפי הבינלאומי.

בקירוב ראשון סביר למדי, קרקעית האוקיינוס יכולה להיחשב למישור שטוח בעומק של כ-5000 מ´ מתחת לפני המים. יש כמובן, יוצאים מן הכלל – שוחות עמוקות, רמות ורכסי הרים תת ימיים – ובכל זאת, אם נתאר לנו את הקרקעית כמישור לא נטעה טעות גדולה. הנקודה העמוקה ביותר באוקיינוס (ובעולם בכלל) נמצאת באוקיינוס השקט ליד איי מריאנה הצפוניים. בנקודה זו עומק המים הוא 10,924 מ´ (לשם השוואה ים המלח הוא בעומק של 400 מ´).

סמוך ליבשה נע עומק הים בסביבות 200 מ´, קטע זה קרוי "מדף היבשת". מאחר שהמים על "מדף היבשת" רדודים יחסית, אזורים אלה של האוקיינוס הם הפוריים ביותר. קורה שכמויות גדולות של חומרי-משקע, המצטברים על מדף היבשת, ניתקים וגולשים במורד אל המצולות העמוקות של האוקיינוס.