נתחיל בתאוריה שהכנתי לעצמי החודש
מוזרים אנו בני האדם.
ואני אסביר, מוזרים כמו דף שימחק מעצמו את הלכלוך.
ושלא תחשבו, אני מודה לאלוהים יום יום על יכולת הריפוי המדהימה שייצר לנו.
קפצתי לפה במקרה, מפעת שיכחה לא ביקרתי .
והתחלתי מדפדפת בקטעים מלפני כמה חודשים, מדפדפת ומחייכת
נזכרת ומודה.
אז נכון להיום מצבי דיי טוב, הבגרויות הולכות ונגמרות והקיץ כבר חם כהרגלה של ארצנו. אני מחייכת אל התקופה השיגרתית הזאת בציפייה לימי בחופש המוזהבים. יש לי המון תוכניות אליך חופש והציפייה רק מגדילה את הכיף.
יצאתי פעם מנקודת הנחה עצובה שאין לצפות לדברים מפעת האכזבה, עכשיו אני פשוט יודעת שאכזבות ימחקו עצמן עוד כמה חודשים ושם, אני אחזור להיות הדף הלבן שהייתי.
בנוסף גילתי שההתבגרות שלי כעת בשיאה ושנדמה שאני מתחילה להבין את מהותם של הדברים החשובים באמת.
-תודה-
