הערב ירד ופינה את היום
עיניי נעצמו והנה חלום
ובחלומי-עולמי:
פאר,יופי,רוך ותום
כאב ,דופי וחושך על פני תהום
ורוח אלוקים מרחפת
ורוח אלוקים מלטפת
וחולפת..
אני ישנה וליבי-ער
לא מרפה,אוחז,בוער
לכל עבר רסיסיי מפזר
אלי נהר גדול
שפתיי לוחשות
רק לא ליפול
רק לא ליפול.
משהו נסגר בי בכוח
מתחנן למשב קטן של רוח
והגשר צר עד מאד,צר עד כמעט
כל נשימה,כל קול,כל מבט
עלול להפיל עד בלי שוב,לאט
להשקיע עמוק להגיע עד-
,למעמקים,למצולות
המוכרים לי מאותם הלילות
עוצמת עיניים כדי לא לראות
לעולם לא לעלות
להשאר עד כלות..
ומשב של רוח עוטף קלות
ועימו ניגון מוכר-שיר למעלות
עיניי נישאות להרים
וגופי רועד
ראשי יוקד
לבי מוקד
ושפתיי גחלים רוחשות
מאיין יבוא???
והד לי עונה,מרגיע
.יבוא.עוד יבוא.
למלחמה ברוח אין כל ערך
ללכת נגד-מקשה הדרך
וכמו הטבע המרפה מן הכוח
ונותן לעצמו-לזרוח,לפרוח,לשכוח
גם אני יכולה
לרקוד עם הרוח
ולבי ער,בוער,ופתאום-יידום.
עיניי נפקחות
הכל היה רק חלום.
רק חלום.
תגובות