אני מדברת עכשיו בשם השתיקה
בשם הנתק שביננו
ועולם כמנהגו נוהג
אם הייתי רק יודעת מקודם
כמה עוצמה יכולה להיות בשקט
כמה חוזק יש באי האמירה
ודאי הייתי שותקת
ומבליעה את מילותיי
אל מעמקי תוך תוכי
לדממה יש כוח
כוח שנותן לי לשכוח
לפעמים לברוח
וטוב לי לפעמים עם הבריחות
אל מקומות אחרים
לעשות מה שמבזיק בי באותו הרגע
בלי לחשוב על התוצאות
או מה יהיה
או מה כולם אומרים
אם הייתי יודעת שהשתיקה הזאת
יכולה להוביל
או לפחות לסמן לי משהו
אולי הייתי הולכת מזמן
מפנה את גבי
ובורחת לאן
לאן שרגליי מוליכות אותי
וזהו רב הפעמים המקום הכי אמיתי לנו...
תגובות