מנגינה לי בלב

ביום שהשמש נעלמה לה,

מסתתרת בין העננים,

מסתירה את אורה

ממתירי לבי,

התחבא לו האור שבעיני,

ישבתי בים הדמעות,

מצאתי מוצא,

חיברתי לי מנגינה ללב,

שתרונן את נשמתי,

ואם העצב יזחל בי

לי המנגינה שבלב

תציל את נשמתי,

עזבת גופך איתי,

אך את נשמתך מכרת,

מה שווה אדם ללא נשמה

משפיל עינים אינך

ולא איש גדול וחזק אתה

ואני חורשת שתיקה

רואה ונושמת את חולשתך,

חיברתי לי מנגינה ללב,

שתרונן את נשמתי,

ואם העצב יזחל בי

לי המנגינה ללב

תציל את נשמתי,

אינך שלי עוד

ואולי לעולם לא,

איני רוצה עוד מאומה,

רק אמונה חדשה,

ואהבה גדולה

שנבצר ממני להישגה,

בתעתועי גורל

אני בודדה,

ומה שנותר לי רק,

זה לזמר ולחבר מנגינה,

חיברתי לי מנגינה ללב,

שתרונן את נשמתי,

ואם העצב יזחל בי,

לי המנגינה ללב,

תציל את נשמתי.