אני יושבת מול מסך שחור אני מסתכלת עליו ובוהה ישנם אורות שמנצנצים עליו ומאירים עלי אך ישנו כוכב המאיר עלי יותר מכולם אני מרגישה שהוא נכנס ומפלס דרך לתוך לבי ואז אני מגלה שהוא תמיד שכן שם, בלבי. אני נשכבת על המשטח וממשיכה לבהות. אני נזכרת בכל הדברים שעברתי ומרגישה שהכוכב שעכשיו שוכן שם רחוק וכאן כל כך קרוב היה ממש ממש לידי ולא רק בתוכי אבל ביום אחד שבאתי לבקרו הוא עלה, ריחף לו למעלה. הוא השאיר פה את חותמו ועכשיו הוא שם על המסך השחור כמו כל הכוכבים אך הוא מבין כולם מאיר עלי הכי הרבה והוא מבין כולם שוכן שם אצלי עמוק, בתוך הלב.