רשמים מתחילת-אמצע מסע
כשהתחלתי ללכת רגליי הובילו
היום הראש והלב מכוונים
מזכירים שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים
היעד השתנה
מתוך תחילת ההבנה
שהיום ומחר הם החשובים
ודין וחשבון הם רק לעצמי
האם המטרות משנות את הדרך?
אני שואלת חצי עונה
שאין דבר יותר מרומם מלתת לאמת להוביל
לפעמים הגדולה היא דוקא לדעת להשבר
לא להמשיך ולמשוך את הכל כי כך נקבע מראש
לדעת שסופה של ההנאה מעידה על מיצוי
וכי טעם אחד אין- בהכרח
אמשיך כי הדרך עוד מרגשת בי
אחדל כשהימים יהפכו למערבולת סתמית
כשרוח תנשוב בחוזקה על גבי
עד אכנע
ואצא מנצחת
(שביל ישראל 2006)
