אתמול הלכתי לשופינג, לא משהו רציני, סתם קניות שיגרתיות- קצת בגדים, קצת כלים לדירה, קצת אוכל.קצת מכל דבר. הרי כסף אין לי בשפע. ממתי יש לסטודנטית כסף בשפע? חצי משכורת הולכת על שכר דירה והשאר על נסיעות, בגדים ואוכל. רמת חיים לא בשמיים, אבל אין ברירה- בשביל קצת השכלה מה לא עושים ?! רק שבסוף נקבל את התואר המזופת הזה. לא שזה אומר שתהיה לנו עבודה, אבל עדיף להיות מובטל עם תואר מאשר בלי. שיהיה. גם ככה אין לי יותר מדי מה לעשות בשנים הקרובות, אז לפחות אני אשקיע קצת בלימודים.
שחר אומר שאוניברסיטה זה סתם שטויות במיץ. הרי אף אחד לא שם עלייך אם אין לך תואר שני ומצד שני- למי יש כסף לתואר שני ?! שחר זה האקס שלי. נפרדנו לפני חצי שנה אבל הוא לא יוצא לי מהראש לרגע. חברות שלי אומרות לי שזה יעבור " יש עוד הרבה דגים בים ", " פיספסת ת'אוטבוס- יבוא אחר ", אבל הן לא מבינות שאין עוד דגים כמו שחר וגם האוטובוסים שבאים הם כבר לא אותו דבר.
שחר הוא לא בראש של אוניברסיטה, הוא אומר שאת החוכמה האמיתית לומדים בחיים ולא באקדמיה. הרבה מריבות היו לנו על זה כי יש לו המון שכל ורציתי שהוא ילמד באוניברסיטה. בסוף ניפרדנו כי הוא חשב שאני לא מעריכה אותו אם הוא לא לומד. כמובן שזו שטות אך את הנעשה אין להשיב.
שחר עובד בחנות ירקות בעיר. כל כך רציתי לראות אותו, אפילו רק לרגע, לשמוע את הקול שלו ולהריח את הריח שמיוחד רק לו. אבל לא רציתי שיחשוב שאני נכנסת לחנות ירקות בשביל לראות אותו, אז שמתי עלי מטפחת פירחונית ומשקפי שמש ענקיים שכיסו לי חצי פרצוף וככה נכנסתי לחנות. לא רציתי לעורר תשומת לב, אבל עם השקיות שהיו לי בידיים זה היה בלתי אפשרי. ישר כשנכנסתי לחנות נתקעה לי אחת השקיות בדוכן של התותים והכל התפזר על הרצפה. איזה פדיחות ! איפה אני תוקעת את עצמי ?! לצאת מהחנות כבר לא יכולתי כי כל האנשים כבר נעצו בי את העיניים שלהם. פוסטמות ! מה קרה ?! לכם זה גם יכול לקרות ! אינשאללה תיתקעו בדוכן של האבטיחים והאבטיח הכי גדול יפול לכם על הרגל ! הורדתי מהר את כל השקיות מהידיים והתחלתי לאסוף את התותים. תותים זה הדבר שאני הכי אוהבת לאכול, אפילו אם הם חמוצים. מעניין אם שחר זוכר שזה מה שאני הכי אוהבת. הוא תמיד היה קורא לי תותי...
אחד המוכרים ניגש לעזור לי. כמעט התעלפתי, כן זה היה שחר. אותו שיער, אותו הריח, אפילו את החולצה שלבש הכרתי. קנינו אותה ביחד באיזשהוא יריד בסתיו שעבר. רציתי להגיד לו תודה על העזרה, אבל לא רציתי שהוא יזהה את הקול שלי. אז הפנתי אליו את הגב ואמרתי בשקט " תודה וסליחה " והוא אמר בקול המקסים שלו " אין על מה, מתוקה, אל תתפדחי, זה קורה כאן די הרבה, כנראה שצריך לסדר מחדש את המדפים ". בסופו של דבר, סיימנו לאסוף את התותים וסידרנו אותם במקומם ואני המשכתי לתוך החנות לקנות קצת פירות וירקות. לפחות שאני אצדיק את הבלאגן שעשיתי. אז קניתי קצת תפוחים וקצת תפוזים וקצת מלפפונים ועגבניות ובצל שיהיה טעים בחביתה וגם קצת גזר כי זה טוב לעיניים- אולי פעם הבאה אני אראה יותר טוב ולא אתקל בדוכנים שעומדים לי מול העיניים. קצת מכל דבר. בסוף הוספתי גם שתי סלסלות תותים, כי זה הדבר שאני הכי אוהבת ... אספתי הכל וניגשתי לקופה. שחר עמד שם ועשה את החשבון. הייתה לפני אישה אחת, קצת מבוגרת וקצת נודניקית ששאלה על כל דבר שקנתה - כמה עולה קילו מזה? וכמה מזה? מה, כל כך יקר ?! איך יכול להיות, שבוע שעבר קניתי את זה בחצי מחיר וכו וכו. ושחר המתוק שלי, שהוא כבר לא שלי, חייך אליה וענה בסבלנות לכל שאלה שהייתה לה. בסוף היא עוד השאירה לו טיפ. ככה זה אף אחד לא עומד בקסמיו של שחר. כל כך אהבתי אותו באותם רגעים וכל כך רציתי שהוא יאהב אותי בחזרה, שהשאלה הראשונה ששאלתי כשהגעתי לקופה הייתה: " כמה עולה אהבה ? " שחר הרים את העיניים מהמחשבון שהחזיק ביד, ושאל " סליחה גברת לא שמעתי נכון "- " שמעת נכון ", עניתי לו " כמה עולה אהבה ? " שחר צימצם את עיניו והסתכל עליי במבט חודרני. " תותי ? " הוא שאל בלי להוריד ממני את המבט- הורדתי את המשקפיים והסתכלתי עליו בחזרה. " ידעתי שזאת את, מההתחלה ידעתי, נו זה היה ברור ישר כשנתקלת בדוכן של התותים ..." " לא ענית לי, שחר, כמה עולה אהבה ? "- שאלתי בשקט ונעצתי בו את עיני. אהבה ? "- הוא הרהר קצת וענה " אהבה לא קונים " במכולת, אהבה מקבלים בחינם, אבל זה רק אם נותנים אחת אחרת בתמורה..."
אמרתי לכם ששחר שלי חכם ?! אפילו אם הוא לא לומד באוניברסיטה ....
תגובות