רבות דובר על הקשר שבין האדם לשם אותו הוא נושא. שמי נקבע לפני שאפילו נוצרתי ברחם אמי. מטרת בואי לעולם הייתה הנצחת שמו של אחי אמי. הוא נפטר במפתיע, לאחר מחלה קצרה, והיה עדיין רווק. העובדה שנולדה בת במקום בן, הצריכה הוספת סיומת נקבה לשם.

שמו של דודי היה יאוג'ן ועל כן נקראתי אני – יאוג'ניה. השם הארוך והקשה הזה פאר את תעודת הלידה שלי ואילו בחיי היום יום הוצמד לי שם חיבה קצר וקולע – ג'יה. כך התנהלו העניינים עד שעלינו ארצה.

הייתי בת "רבע לארבע". כשהגענו אל שולחנו של פקיד הסוכנות הכל-יכול בנמל חיפה, דרש זה מאבי לעברת את שמי. לאחר מחשבה קצרה החליט אבי להעניק לי שני שמות : יונה-גניה. הפקיד היה מרוצה ואת פי, כמובן, איש לא שאל. בגן, בבית הספר ובכל מקום שבו דברו עברית, קראו לי יונה. החברים והקרובים, דוברי הרומנית, המשיכו לקרוא לי ג'יה. בשם גניה לא השתמש איש. חייתי בשלום עם שלושת השמות.

רק פעמיים בימי חיי קראו לי בשם גניה ובשתיהן לקח לי זמן רב עד שהבנתי שהכוונה היא אלי. כאשר חיכיתי בלשכת הגיוס ביפו, הכריזו פעמים רבות ברמקול ש"גניה מתבקשת להיכנס לחדר". אני, שישבתי שעה ארוכה ליד הספסל לא שערתי בכלל שהכוונה היא אלי ותהיתי בלבי מיהי אותה גניה מסתורית אשר כל כך הרבה פעמים קוראים בשמה...

שנים רבות לאחר אותה פעם ראשונה הייתי באחד הקניונים ובסיום השיטוט ישבנו לאכול במסעדה שברחבה  המרכזית. תליתי את תיקי על הכסא וכשקמנו ללכת – שכחתי אותו שם. כשהיינו כבר קרובים ליציאה שמענו במערכת הכריזה: "גניה מתבקשת למודיעין, גניה גשי בבקשה למודיעין!" הקריאה עוררה את תשומת לבו של בעלי והוא שאל אותי: "איפה התיק שלך?" או אז הבנתי ומיהרתי למודיעין. מסתבר שאחד המלצרים מצא את התיק, חיפש סימני זיהוי ומצא את תעודת הזהות שלי. משום מה בחרו לקרוא לי דווקא בשם השני המופיע שם.

גם שם משפחתי עבר גלגולים אחדים. שמו של אבי היה פרידמן. בעת עליית השלטון האנטישמי ברומניה חש אבי  (שהיה עורך דין והרבה להופיע בבתי משפט) שאיננו רוצה בשם שיכריז מיד על יהדותו. הוא שינה את שמו לשם רומני טיפוסי – פלורסקו – אך הקפיד לשמור על האות הראשונה – פ'. עם העלייה ארצה נדרש, כמובן, על ידי אותו פקיד סוכנות לעברת את שמו. לפרידמן הגלותי לא רצה אבי לחזור. הוא רצה שם עברי קצר וקליט שיתחיל ב-פ'. לפקיד הסוכנות הייתה הברקה: "יש מכשיר הנקרא "פלס-מים", אמר לאבי, "והוא משמש את הבנאים לבדיקת יושרו של הקיר. מאחר ואתה עורך דין האמון על היושר, אמץ את השם פלס אשר עומד בכל דרישותיך!" אבי קבל את ההצעה בשמחה. על המים, כמובן, ויתר, והפכנו למשפחת פלס.

כאשר נשאתי היה שם משפחתו של בעלי דוידוביץ. כעבור זמן קצר החליט גם הוא לעברת והפכנו ל – דורון.

לפני שנים אחדות הודיעה ממשלת רומניה שהיא מוכנה להגיע להסדר עם אזרחיה היהודים אשר רכושם הולאם בעת עלייתם לישראל. לנו היה בית פרטי גדול בבוקרשט אשר הולאם ועל כן החלטתי לפנות לעורך דין ולנסות לקבל תמורה עבורו. עכשיו נדרש עורך הדין להוכיח שהמבקשת, יונה דורון, היא אותה יאוג'ניה פלורסקו אשר עזבה את רומניה בנובמבר 1951 ! עורך הדין נדרש לגלגל לאחור את השמות השונים בתחנות חיי ולאמת אותם בעזרת המסמכים המתאימים. הוא אכן עשה זאת בהצלחה אך עדיין לא ראיתי פרוטה!