הלילה בריח של גשם.
כמה רומנטי היה
אם יכולתי להתכרבל ולחלום עליך.
קרירות חודרת גם מתחת לשמיכה
כמו הקרירות שלך,
שהיא פוגעת
ומושכת
ומכאיבה.


האור המתכתי של פנסי רחוב,
ממלאי מקום הירח,
לא נותן לי לישון.
בו דמותך מופיעה בעיניי שוב ושוב.
כך גם החיוך המתכתי, היבש שלך
הפך עם הזמן
להיות כל-כך אהוב.