ואני חייב להתחדש, להתקדם, לגדוֹל, להתרחב, לגעת
ומשהו תקוּע.
ואתה שואל ונראה שרק כך
ואני רוצה, לא מוכרח
צרה-צרורה צרורה בצורה צר יצירה וצר הצורה צר נורא
"אין צייר כאלוֹקינו"
הייתם אחלה..
איש קש
-
לוּ לא יכולנו לגעת לא יכולנו לדעת; שאפשר כך ואפשר גם אחרת.. (הייתם אחלה..)
קשור אלי
- [ליצירה] גדל וצמח גדל ופרח הנה צררתי הצרעת, ונתתיה בקן צרעות עת צורר יַצור על צורתי אקרא אל צורי יוצרי שאין כמוהו צור באלהים ממנו צורתי, בחירתי אשר אבחר. [ליצירה]
- [ליצירה] צרה צרורה צרורה בצורה "צרת" יצירה וצרה בצורה נוראה - רק סג'סטה.. אבל אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מה, אתה הולך? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. באמת קטע מעניין! את נותנת הסברים? [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] על אדמת כורכר עומד נזהר מנסה להקשיב לקולות העבר בכדי לדעת איך לבנות מחר [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד, אני ממש מזדהה! ובהחלט מעורר מחשבה... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה הדו נעלם זה מכבר.. ולו עד מי נשאר? [ליצירה]
- [ליצירה] קליל ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מוצ"ש, והנשמה היתרה עולה לה מעלה מעלה לעוד שבוע ארוך מנשוא.. שיהיה שבוע שמח!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה עומק מבין השורות.. חורפיות וצמיחה פנימית, אני תמיד מזדהה.. מתעוררת אצלי המחשבה איך שלפעמים ה'לבד' מגלה במציאות דברים שאף פעם לא הייתי יכול לשים-לב אליהם כשהייתי מוקף חום ואהבה שהגנו עלי מפני מפגש אמיתי עם עצמי (מפגש מרתיע אך מוכרח להגיע כנראה..) העמידה לבד מול המציאות מנכיחה את היותי קיים אך מאידך אני כאילו נעלם מול האלוקי, הנצחי. מקום מפחיד נורא אך מסוגל לשחרר מהצרות הקטנות של היומיום ולהעמיד אותי מול הממשי ומול התכליתי. והשורה: "אני לבד ומואר לי" ממש עשתה את זה.. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] המשיח מגיע בע"ה וגם אמרו רבותינו זכרונם לברכה: "אין בן-דוד (משיח) בא .. עד שיתיאשו מן הגאולה" (סנהדרין, דף צז ע"א) נו.. ב"ה אנחנו בדרך.. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה כואב.. יש לך כתיבה ממש מיוחדת! [ליצירה]
תגובות