צואתנו מתנקזת פנימה
אל החרכים החיוורים שנותרו
בינות החוויות.
כשריח גרביים רטובים עולה באפינו
זה מוכיח
כי הלכנו הרבה.
ערימת ספרים
עם סימניות במרכז
נותנת עתיד
וכרית ריקה מימִיני
מצפצפת-
לסגור אותנו
זה כלקפל דף
עליו נכתב היטב.
תסריטי סלון חמימים
(ראש נשען על ירך)
טלויזיה מזריקה בורגנות
לראש מלא חרדות
בדידות
כעוגייה מפלסטיק
הכל דורש שיפוץ
(גם הקרוב נשאר חלום)
שינויי תדמית ניבטים
ממַראה של פחד
לא נמצא מקום
לזרם תודעה מהתֶל
עת רעש של מדיח כלים
מכסה על הפואטיקה
אנו נותרים
לבד על ספה.
תגובות