פרידה כמוה כקטיפת פרח שהחל ללבלב
בהכירו את מגעו הצונן והלוטף של הטל הראשון.
פרידה כאובה כעקירתו של שורש מהאדמה,
אותו שורש שאך אתמול היה כה מושרש ברגבים,
כיום נמצא מוטל לצד הדרך ללא אוושות הרוח בענפיו.
נשמתי, כשעלית לרקיע לא רק את גופך השארת מאחור
אך גם לא אותי ואת כל אוהבייך,
אלא את אלו שעדיין לא זכו להכיר את נפשך הטהורה
שנקטפה בדמי דמעותיי.
תגובות