קשה להאמין שיש אי שם איים שטופי שמש

מכוסים בגרגירי זהב

 עיצי קוקוס ובננות משתזפים בחמימות האינסופית.

קשה להאמין שהעולם ספוג בכל טוב שאין ביכולתנו אפילו לנגוע בו בקצה האצבע .

איך שחיים מתבזבזים להם בחיפוש אחר חיים

 בלמידה, עבודה, והקמת משפחה.

 והאין זה מושלם יותר להנות,לחיות נוודי עולם, בדואים של אוקינוסים מלאי חיים שאין בהם כל תכלית פרט לחיים עצמם

לא יוצא לכם לפעמים לתהות מה בעצם עושים אתם בחייכם הממצה את האפשרויות האינסופיות שבאמת יש לכם, והאם חיים אתם בשאננות החברה,עוד חבורה של דגים השוחים עם הזרם, לא חושבים, עושים ככולם

ואם רק יכולתי לנטוש הכל, להותיר על רצפת החיים האלה, למחוק את העבר להתחיל את ההווה ללא כל היסטוריה ולחיות, כמו שארצה תמיד, בלי השבלונה המצויינת שהאדם הנורמטיבי יצר לי.

כך שבנימה אופטימית ובתקווה להגשמה.

לו יהי לכם, ולי, ולאיים האלה שליבי חפץ אליהם

לו יהי.