מעניין לשם מה נבראה האהבה
בנטיה ספונטנית אחת אפשר ללומר שנבראה ככל שאר הדברים ובהתהוות נעשתה לדבר בעצם, ה-דבר החשוב בחיים האלה
בנטיה חישובית ומאוד מאגית ניתן לומר שהיא, היא זו שבעצם נבראה בצלם הבריאה ואני אסביר את עצמי , מה אנו שווים בלעדיה? היא זו המפיחה בנו רוח חיים, מקדשת בנו ציפייה ו*מכחיבה את עינינו.
בנטיה מקראית האדם נברא בהרמוניה ובאהבה משום כך אהבה היא אנחנו
ועכשיו, סוף לפלצנות.
מענין מה חסר בי כדי שאצליח להיות נאהבת , הציפייה הבלתי נגמרת לאהבה מציפה אותי יום יום דקה דקה מחיי.
והאופטימיות הנצחית שלי מתחילה להגמר כמו איזה רכוש שכיח הנדלה מחנויות מקומיות
*מכחיבה- (שלי) מלשון כוכב + חיבה
