חורבן וגאולה

 

איכה

 

איכה ישבה בדד

על המדרכה הסדוקה בצד תחנת האוטובוס  

עייפה ושבורה מן המציאות

ואין איש מנחם לה

אין איש אשר יאמר לה אוהב אני

אין איש אשר יאמר אהבתי

אין איש אשר תוכל לתלות עיניה אליו.

 

 

 

בית מקדש

 

טיפין ,טיפין אלחש לאוזנך

כנקישות על דלת

אקיש על פנייך

כאומר הנה בא משיח

הנה כבודה של גאולה

ואת במיטתך נותרת

כלום תחיית המתים אין עלייך?

ולא אמרת דבר ועזבתיך

על שום ירד מקדש משמיים.