ידיים רכות מושטות אליי ,אביט בן
אך לא אצילך מן המוות
זה הארס שנטעת בי.
עיניי התום, אביט בן
הביטי את בי ברגעיך האחרונים
מותי בתוכי.דמך יהיה דמי.
דעי, לא אצילך מן המוות.
זה הארס שנטעת בי.
את אורך הגווע שמתי זיכרון במאורות השמיים
אחייך מולם, את נפלת אנו קמנו. זה הארס.
את דמך אקיז על אדמת הטרשים,זו הדרך שעברתי אליך.
את גופתך המרוטשת אניח לטרף לאל. זה הארס.
ללא רחמים. ללא אמונה. ללא מחילה.
כך נהלך יד ביד. אחזיק את ידך הרכה.
לא אבקש מחילה על הסבל שעברתי.
לא ארחם על הפחד בפנים החיוורות שרדפוני.
לא אאמין בקיום.
ללא רחמים. ללא אמונה. ללא מחילה.
את דמך אקיז על אדמת הטרשים,זו הדרך שעברתי אליך.
את גופתך המרוטשת אניח לטרף לאל. זה הארס.
ידיים רכות מושטות אליך,הביטי בן.
אך אל תציליני מן המוות.
זה הארס שלך.
עיניי התום, הביטי בן
הביטי את בי ברגעי האחרונים.
דעי, כי אמות.
אמות בתוכך ,דמי יהיה דמך.
על אדמת הטרשים אקבר.
דמי ישפך על הקרקע
את דמי כלבים ילוקו
גופתי לטרף האל.
דעי כי אמות,
על אדמת הטרשים שעברתי
על העפר המר
נטוש המטר
תחת מאורות השמיים
תחת זיכרך.
ללא רחמים. ללא אמונה. ללא מחילה.
כך נהלך יד ביד. אחזיק את ידך הרכה.
לא ירחם האל.
לא ימחל האל.
לא יאמינו צללים.
ללא רחמים. ללא אמונה. ללא מחילה.
זה הארס שנטעת בי.
תגובות