אומרים ששתיקה חזקה ממילים. רק עכשיו אני מבין כמה המשפט הזה נכון. השתיקה השוררת בינינו, מי היה מאמין שהיא תצליח לבטא בצורה כ"כ חזקה את השנאה השוכנת בקרבך.
אחרי הכל, אמרתי מילה לא במקום, ייתכן מאוד שנפגעת, שאתה כועס, שאתה לא מעוניין יותר בשום קשר.
זה ההבדל בינינו - בעוד אתה כועס, אני כואב. כואב על חברות שהייתה ואיננה, כואב על שנתתי לכעס לשלוט ולהוביל לפגיעה בחבר.
יום הכיפורים מתקרב, למרות שאתה לומד הרבה זמן על התשובה ויודע שאין יום הכיפורים מוחל על עבירות של "בין אדם לחבירו", אני יודע שלא תבוא לבקש סליחה, גם אני לא מתכוון לבוא. זה דורש הרבה אומץ, יותר מדי אומץ (אומץ שחסר לי). זה פשוט נראה מוזר מדי, לאחר חודשים ארוכים של שתיקה, בזמן שאתה "מבלה" מאחורי בבית המדרש שעות על שעות של לימוד, להסתובב אליך עם הכסא סתם כך ולבקש סליחה כאילו הכל כרגיל.
אז הנה, אזרתי מספיק אומץ לפחות להגיד לך את זה פה, אני מצטער, חטאתי, נתתי לכעס לשלוט, אבל גם אני אדם, גם לי יש רגשות, גם לי כואב מדי פעם כשמקניטים (אולי כדאי שתחשוב על זה מדי פעם), ובכל זאת, כמה שנפגעתי, לא הייתי צריך לפגוע בחזרה, מקווה שתסלח.
אם בכל זאת לך יש את האומץ, אשמח לראות שאתה עוד מעוניין, שגם אתה רוצה להתקרב, שאתה מוכן למחול ולפתוח דף חדש (אפילו שהדף האחרון שפתחנו מהר מאוד נסגר בחזרה).
מי יתן ותהיה לנו שנה טובה, מלאה בשלום אהבה ואחוה.
תגובות