החום המעיק הזה,התנועות המסורבלות המלוות בזיעה דביקה ודוחה,
העיניים העייפות הללו שרק מחכות להעצם,עוד רגע והעפעפיים לא יוכלו יותר ויפלו מכובד משאו של יום,יום עמוס לעייפה,-ברוך ה´...
כ"כ חיכיתי לזמנים עמוסים מבוקר עד ערב שרק אגיע למיטה ואשפך פנימה לשינה נטולת חלומות כי גם הם כבר התעייפו...
והנה הזמנים המבורכים הגיעו,הגיעו בזמן הכי לא מתאים..כי יחד עם העייפות הפיזית והעבודה המתישה שלה כ"כ ציפיתי, באה גם העייפות הנפשית שלה- שכחתי לצפות...
והעייפות הזו-השניה מצטרפת כמשקולת מעיקה ולא רצויה לכל אחד מהעפעפיים,והיא גורמת לספור את הרגעים עד שהכל יעבור,
והיא קצה,קצה נפשה בשגעונות בעליה,היא רוצה שקט, שלוה,מנוחה,
והיא יודעת שהיא לעולם לא תקבל את מה שהיא רוצה,המפונקת,
כי אין מנוחה פה,היא יכולה להצטרף לעבודה,ומעייפות וחולשה להפוך לכוחות ותמריץ לנפשה,
אבל שוב,זו היא,וכמו תמיד היא עייפה,עייפה מהעולם,מהמשחקים,התחפושות,הדרישות,הזיופים..עייפה ונגעלת מהצביעות,מהרשעות של העולם הזה,
עייפה וצעירה,
ומעיקה.,
תגובות