אני רוצה לבכות
רוצה להוציא הכל החוצה
לבכות את הבכי
לבכות את הצחוק
רוצה מישהו שיקשיב,
הדף שלי, ידיד יקר
סופג, סופג...
לא מוחק, אלא אם כן אני מוחקת - והעט ידיד נאמן
תמיד שם...
כותב את כל מה שארצה,
לא מאכזב
אבל רוצה ידיד קרוב
מישהו שבאמת באמת ובתמים אכפת לו ממני,
בן אדם, לא נייר, אדם, כי עליו אי אפשר לכתוב.
אני מבקשת הרבה מדי אולי?
אני רוצה  אדם
הייתכן שדף ועט יכולים להוות
חברים יותר טובים מאשר שאנשים יכולים?
אני רוצה מישהו שיהיה אכפת לו!
שיראה לי את זה
שלא יעלם
שלא יברח
שיישאר
שיעז אבל שלא ידחף יותר מדי...
ויהיה פה תמיד
שלא יפגע
שישמע, שיקשיב
שיחבק ויחייך,
שינשוק לכל דמעה הנושרת מעיני
יעלים אותה לתוכו