האדם החושב,
כבר לא חושב אם הוא אוהב.
האדם החושב,
כבר לא חושב האם הרוח מנשב.
טוב לו ככה,
לאדם החושב,
לא לשמוע את קריאת העורב.

האדם החושב,
כבר לא מפחד משום אויב.
האדם החושב,
כבר אינו מתעניין בענייני הלב.
טוב לו לבדו,
לאדם החושב,
הוא רק רוצה לישון היטב.

גם לו פעם היתה עדנה,
לאדם החושב.
גם לו היו ימי תהילה
ועניינים שבלב.

הוא לא היה מתלהב,
האדם החושב,
מכל אחת שגנבה לו את הלב.

ואז הוא נפל,
האדם החושב,
נפגע בגלל החוסר שבלב.
לא יכול היה לשאת את הכאב,
האדם החושב
ואז הוא נפל.

האדם החושב,
לא יכול היה לשאת את הכאב.
האדם החושב,
היה סתם עם עצמו יושב.

יום אחד,
האדם החושב,
חשב הרבה על בעיות שבלב.
בגלל בעיות הלב,
האדם החושב,
יום אחד,

לקח שני כדורים ללב.