ממעיינות חמת הלב
עלה קיטור הצער
להשקות תלמי כאב
שחרשה דמעה כתער
סכרי מנוחת יושב
נשרו כעלים בסער
נסחפו ביגון הנושב
הזורם ופורץ את השער
הבט - ביתך חרב
וחומה שבנית מנוער
שיטפון את מצוקיך חוצב
וחורץ באדמותיך פער
אך אתמול למבצר תיחשב
והיום נהפכה גינתך ליער