מאת עינת טמסות
מזה ימים אחדים מול אשנב עומדת,
והציפייה לשובך מהעיר האחרת .
רק מתארכת
למרות שכתבת כי נפשך,
היא שבקשה שינוי .
והעיניים כמהות לראות ירק וים אחר
לא רק הרים בנאליים .
אילו אני בציפייה דרוכה
אולי בשבילים המולכים אל הבית ,
צועד אהוב ושריקות בשפתיו.
אך בפתחי אשנב
זה רק הרוח השובב.
10/07/2005
