מְנוּמְנָם וְקָטָן לְמֵיְמָדֵךָ

מוּתָש וְלַאֵה וּמִסְכֶּן

לִתחוֹם אותךָ לִכְדֵי ארבע אמוֹת

אפשר גם לכָּווץ.

גונב שינה שהיא חלקית

ואז קם וּמָמְשִיךְ ומתאמן וְחוֹתֶר

הלילה הופך ליום

והיום הופך למשהו שאין בו מנוחה

נֶגְד הזֶרֶם

כּוֹאֵב מגעגועים

הגוף רוצה לגעת, להרגיש

ואין

והמילים כבר יֵשֵנוֹת

ושקט!- פן תעיר אותן

יותר מדי בשימוש

מְתוּכְנָת לפעולה

כּחֶלֶק מאיזו תוכנית –על של מישהו

שאתה אפילו לא מֵכִּיר

יָשֵן שְנָת ספסלים

מוקשחת, לא נוחה

שינה של שעה

ושוב קם ומתאמן

וכך גדל לו איזשהו גוּש של מתאבן,

בִפְנִים.

מְתוּזָז וְמְטוּרְטָר וְמְוּתָש וְלַאֵה וּמִסְכֵן

וממשיך במתכּוֹנֶת

יום עובר יום שהוא בעצם לילה

וחוזר להתנמנם לאיזו שעה

לגנוב עוד דקה מנוחה

עוד קצת

ורק הגוף זָקוּק

וְבָּקָשה לִי אליךָ

הַמְצֵא מנוחה

שתהיה גם נכונה ואולי יותר נוחה

אם אפשר...

קם ומתגלגל

סוֹחב את אבריו הכבדים

הגוש כבר משתלט

וכך עובר יוֹם ועוֹד לילה ועוֹד

ולא נגמר

וכמעט שאיש הצִיפוֹר שבךָ נעלם—

ואז,

היציאה הביתה

ושם- אתה שֶלִי.

שים ראשךָ על הכָּר לצידי ותָרְפֶּה,

כי אני שֶלְךָ

הגיעה הָהַשְלַמַה.