איזו נחמה טפשית:
צרותי היו מונחות עלי היום כמו
סבך תלתליו של אבשלום
בסבך ענפי האלה
ואמרתי: לא נורא,
ונתנחמתי.
הו, זה מסובך זה מסובך
מיתרים אלפיים
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אחלה נסיון להתממות, לא הלך לך. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא לכתוב את שם ה'? הוא עשה לכם משהו רע? [ליצירה]
- [ליצירה] גם כי זה מתחרז עם השורה שאחר כך (בערך), וגם כי החלטתי לרדת מהענין של בית הבחירה, כי הוא סתם היה אמתלה דבילית כדי לכתוב את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] וכמה טוב שלמרות שהם לא מצאו עדיין את הנוזל הקפאיני שלהם הם קמים בבוקר, וכמה טוב שהם יודעים עדיין לשמוח בצורה שאנשים רבים לא יודעים. [ליצירה]
- [ליצירה] אז אם אתה מרגיש שהוא אוהב אותך, אני מרגישה שלא. בסדר? המשל- כששואלים למה מנאם שוב, הרי הוא יודע מה המספר שלהם- ואז רש"י אומר שכמו שמלך שכספו חביב עליו והוא סופר אותו שוב ושוב, כך הקב"ה עושה. אולי זה באמת לא שייך (אבל זה כמו שהייתי מסדרת כל יום שישי את האוסף מפיות שלי, למרות שבסוף הכל היה חוזר למקום הרגיל). בקשר למה שאמרת, לשם שינוי זה נשמע די חכם, אני אחשוב. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל זאת דוקא לא אהבה שבין בן לבת. צר לי לאכזבכם. [ליצירה]
- [ליצירה] הי! זה יפה ממש. (וכיף להסתכל ככה על חמניות, אחרי שעושים עבודה בביולוגיה על הפוטוטרופיזם שלההם מבחינה מדעית. הזכרת לי להשקות. תודה!) [ליצירה]
- [ליצירה] (הערה ראשונית, טורדנית ומציקה: למה הם שמים פיג'מות? הם מוכרחים? [קשה לי לסבול]). והרי להערה: הגיגי חשב לי בזמן האחרון, אם ויג'יניה וולף היתה דכאונית והתאבדה, דליה רביקוביץ' כותבת את השירים הטובים על תרופות, אלתרמן כתב את היפים מתוך שכרות, אז, אנחנו חייבים להיות מטורפים כדי לכתוב יפה באמת? אי אפשר בלי? ובזאת אני מפנה אותך ל"כז שירים" של יעקב אורלנד. ספר נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לי לכתוב תגובה ולהסביר. אבל אני רוצה שתחשבו עוד. רמז- הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, אודיתי (השיר, לא תחושת שייכות עליך). וזה טוב מאד. גם יפה. (גם, טוב, גם מעורר הזדהות) [ליצירה]
