להרגיש אותך.ידי מלטפת את פניך, יד רכה, עורך זיפים.
עוצרת להביט בך, עינייך זוהרות בברק כאב,אולי אהבה.
אתה קרוב אליי כל כך כשאתה מחבק.
מעביר את ידך על שערי, כה קיים, כה מרגיע.
ועיניי עצומות, אני רואה רק לבן ונושמת. נשימותיך שלך.
וידי על לוח ליבך. אני רוצה להיות כמוך עכשיו.
אתה מרגיש את כל זה, כשאנחנו עומדים כך בתוך הגשם?
להניח ידי בידך, אתה מהדק אחיזה. אתה לא מרגיש רעד.
אני שלך עכשיו. אצבע באצבע. אני אוהבת אותך.
אני מפחדת שתרגיש את הדמעות המאיימות לפרוץ.
לא, אני לא מתביישת לבכות בפניך. אתה פשוט תמחה את הדמעות.
אתה פשוט תנשק בעדינות. תגרום להכל ללכת.
אבל אני יודעת, שאתה לא מרגיש ככה עכשיו. אצלי זה הכל זיכרונות.
כי ככה זה אצלי ואצלך. אני יודעת שמחר כל זה שוב יימחק.
ושנינו נשאר לבכות את הדמעות, לבד. אתה דמעות של מישהי אחרת.
ואני רוצה אותך לנצח. להרגיש אותך.לחבק אותך.ולאהוב.
נשבעתי למחות את הדמעות מפנייך, להלחם בפחדייך ולהחזיק בידך.
האם תעשה זאת עבורי? לא. עכשיו גשום. אני חושבת שאלו הדמעות שלי,
שמרטיבות את שנינו. מישהו אמר שאסור לי לבכות.
אתה מביט בי כשהרוח מסיתה את הדמעות עוד לפני שהופיעו.
ושותק.
אני תוהה אם אתה רואה את מה ששם.
אני חושבת שזו הייתי אני, שאמרתי את זה.
אתה מרגיש את כל זה, עכשיו כששנינו עומדים לפני התופת?
אתה שומע את כל זה, עכשיו כשדמעות עדינות על לחיי?
לא, אני לא בוכה. אלו רק המילים שחותכות בבשרי.
אתה בטח שכחת כל זה. מחר כבר נהפוך לשורות ריקות.
אולי אתה תבוא ותחבר את הכל מחדש. תחרוט את המילים על ליבי.
אז תחליט שמספיק, שוב תמחק.ותותיר דף קרוע להביט בו.
מחר כבר נהפוך לשורות ריקות.
להניח ידי בידך, אתה מהדק אחיזה.אתה לא מרגיש רעד.
אני שלך עכשיו. אצבע באצבע. אני אוהבת אותך.
אני מפחדת שתרגיש את הדמעות המאיימות לפרוץ.
.
תגובות