בשביל שבין ביתי לביתך

הייתי נוהג לפסוע

כדי

אולי

לפגוש בך

ולו לרגע

 

לעיתים ממתין הייתי לך שם

 בציפיה דרוכה

אילמת

מבלי נוע

כמו הלבנה המפויחת

שמישהו השליך אותה

מתישהו

לצד הדרך

ומחכה....

 

אמרו שהחורף יהא גשום

ואני שמחתי

אני יודע שגם את אוהבת אותו

בעצם

אני חושב שאת אוהבת

 

ימים

שבועות

חודשים

הילכתי בשביל ההוא

אהבתי את ריח הגשם

ואת מגעו

משבא

וכל כך רציתי

שנרגיש אותו יחד

 

ואת

לא עברת שם

 

ויום אחד

קצת לפני שהאביב בא

הבחנתי בך

במלוא יופיך ותפארתך

עוברת

בשביל

 אחר

 

התקרבתי אליך

עייף

 רטוב מהגשם

עטור בוץ

והבטתי בך

רעב

צמא

מאוהב...

 

ואת

בחנת את מעילי הבלוי

את נעלי השחוקות

ואת טיפות הגשם שנטפו ממני

ובמבט קר

אמרת

לשביל הזה

לא מגיעים כך

ולך

אין מה לחפש בו..